חדשות ומבצעים
סקרים
מתי לאחרונה ביצעתם בדיקת שמיעה?
בחודש האחרון
עד לפני שנה
מעל לשנה
מעולם לא

בדיקות שמיעה

 כשמחליטים לבדוק את השמיעה ובמידת הצורך לשקול פתרונות לירידה בשמיעה חשוב

לדעת: מהי בדיקת שמיעה נכונה? אילו סוגי ירידה בשמיעה יש? מה פירוש תוצאות

הבדיקה? ורק אז  לבצע החלטה שקולה שכן רכישת מכשירי שמיעה היינה החלטה משמעותית בחיי הפרט!



מי צריך בדיקת שמיעה? 
סימנים נפוצים לירידה בשמיעה: 
  • מתקשים לעקוב אחר שיחה עם מס' אנשים במיוחד במקום רועש. 
  • מבקשים מהסובבים להגביר את קולם ולחזור על דבריהם. 
  • מגבירים את הטלוויזיה והרדיו עד כדי כך שבני המשפחה מעירים על כך. 
  • לעתים נידמה שאנו שומעים אך לא מבינים.  
  • הילדים או הנכדים מעירים לכם שאינכם שומעים את דבריהם.
  • אתם תופסים את עצמכם מנחשים ומשלימים קטעי שיחה שחסרים לכם.
 
במידה והנכם חשים סימנים של ירידה בשמיעה לראשונה מומלץ לפנות לרופא המטפל או לרופא אף אוזן גרון
לבדיקה מקיפה. במידה והרופא שולל סיבות אחרות לירידה בשמיעה או בהתאם להמלצתו יש לבצע בדיקת שמיעה 


מהי בדיקת שמיעה תקינה? 
  • בדיקת שמיעה מלאה ונכונה מתבצעת בחדר אטום בלבד, במכון שמיעה. 
  • הבדיקה מבוצעת ע"י קלינאי תקשורת מוסמך. 
  • בדיקת שמיעה בודקת ירידה בשמיעה והבנת דיבור. 
  • בדיקת שמיעה עדכנית לחצי שנה.
ביקור אצל רופא אף אוזן גרון, חובה לפני התאמת מכשיר שמיעה. 

מה קורה במהלך הבדיקה ?  

בדיקת שמיעה מכילה שלושה חלקים: 
1. בדיקת PTA - שמים אוזניות על אפרכסות האוזניים, משמיעים צלילים בעוצמות שונות ומבקשים
לדווח על שמיעת הצליל. הבדיקה היא עבור כל אוזן בנפרד.
2. בדיקת PTB -   
שמים אוזניות על עצם הגולגולת מאחורי האוזן, משמיעים צלילים בעוצמות שונות 
ומבקשים לדווח על שמיעת הצליל. הבדיקה היא עבור כל אוזן בנפרד. 
3. בדיקת דיבור - הקלינאי מבקש מהמטופל לחזור על מילים בשביל לבדוק את הבנת הדיבור. ולהבחין בין 
הסוגים השונים של ירידות השמיעה. 

כיצד מפרשים את תוצאות הבדיקה ?
בשביל להבין היטב את תוצאות בדיקת השמיעה יש לערוך היכרות קצרה עם מבנה האוזן:
 

                   

אילו סוגי ירידות שמיעה יש? 
ירידה הולכתית - מצביעה על לקות באוזן החיצונית ו/או התיכונה. ירידה זו יכולה להיגרם מ-
דלקות אוזניים, צינון, פקק שעווה, תפקוד לא תקין של חצוצרות השמע, אוטוסקלרוזיס -  פגיעה בעצמות השמע. 
ירידה תחושתית- עצבית - מצביעה על לקות במסלול שמהאוזן הפנימית לקליפת המוח. פגיעה בעצב השמיעה 
היא עצבית ובשבלול (ובשערות השמע שבתוכו) היא תחושתית. 
ירידה מעורבת - גן ירידה הולכתית וגם תחושתית - עצבית. 

* רמת הירידה בשמיעה מסווגת באופן הבא: ירידה מזערית / קלה/ בינונית/ קשה/חמורה.  


איך נראית בדיקת השמיעה? ואיך לפרשה? 


בדיקה תקינה  בדיקה עם ירידה בשמיעה ובהבנת הדיבור



בתרשים הגרפי רואים את תוצאות 2 השלבים הראשונים של הבדיקה.
בכחול את אוזן שמאל ובאדום את אוזן ימין. 
עוצמת הצלילים נמדדת בדציבלים (dB) והם מצוינים בציר השמאלי. 
המספרים למעלה מציינים את תדירויות גלי הקול בהרץ (Hz), תדירות הדיבור נעה בין 750 ל-4000 הרץ. 
אם יש הבדל בין PTA ל- PTB ביותר מ-10 דציבל סימן שיש בעיה באוזן התיכונה או החיצונית. 
אם ההבדל בנורמה אז  הבעיה תחושתית-עצבית.  


אותנו מעניין מה העוצמה הנמוכה ביותר שהאדם מצליח לשמוע: 
אדם ששומע צלילים  בעוצמות בין 0 ל- 20 דציבל שומע תקין. 
אדם שסף השמיעה שלו נמצא בין 20 ל-40 דציבל בעל ירידה קלה בשמיעה.  
אדם שסף השמיעה שלו נמצא בין 45 ל-60 דציבל בעל ירידה בינונית. 
אדם שסף השמיעה שלו נמצא בין 60 ל- 90 דציבל בעל ירידה קשה. 
אדם השומע החל מ-90 דציבל ומעלה בעל ירידת שמיעה חמורה. 

בטבלה שמתחת לגרף מצוינות תוצאות החלק השלישי בבדיקה - רואים את הבנת הדיבור באחוזים. 
כאשר מקבלים פחות מ- 80% הבנה סימן שיש בעיה בהבנת הדיבור וצריך להתחשב בפרמטר זה 
בעת התאמת מכשיר השמיעה.